שיטת תעדוף MoSCoW Prioritization Method

במוסקבה כבר ביקרתם?

האמת שאני עדיין לא, אבל בשיטת התעדוף שנושאת את שמה כן (MoSCoW).

כבר כתבתי לכם ולכן על לא מעט שיטות ורעיונות, ואפילו הזכרתי את זאת מתישהו, אז הנה כמה מילים על השיטה הזו.

ברוב המקרים שיטה זו משמשת לבחינת דרישות בפיתוח מוצר, אבל אנחנו יכולים לקבל ממנה השראה גם לחיים המקצועיים והפרטיים שלנו

ראשי התיבות של MoSCoW מתארים 4 קטגוריות:

M – Must have
S – Should have
C – Could have
W – Won't have (this time)

1. Must have – דרישות שחייבות להתקיים בזמן הקצוב הנתון. אם אלו לא יתקיימו בעיקרון אין טעם או אין יכולת קיום לפתרון/מוצר שנפתח.

2. Should have – דרישות חשובות אך אינן חיוניות בהכרח בנקודת זמן זו. ייתכן ונדאג לפתרון יצירתי כדי להתמודד בלעדיהן בשלב זה, ונפתח אותן בהמשך.

3. Could have – דרישות נחשקות שאינן הכרחיות אך יכולות לשפר את חוויות המשתמש/ת או את רמת שביעות הרצון שלהם. אלו יתקיימו במידה והזמן והמשאבים יאפשרו.

4. Won't have (this time) – דרישות שלא יתקיימו בנקודת הזמן הנוכחית. אלו דרישות שתהיה הסכמה עליהן שהן פחות חשובות ודחופות בשלב הנוכחי, ועל כן לא (!) ייכנסו לסקופ בתקופה הקרובה.

אבל לא כולנו מפתחים או אנשי מוצר…

אז מה בכל זאת נוכל לקחת מהשיטה הזו?

לבחור מה לא (!) נכנס – זאת גם החלטה והיא מאוד חשובה.
יש הרבה שיח בשנים האחרונות על הסוגיה של סלקטיביות והיכולת ללמוד להגיד 'לא' (ולהפסיק לומר כן לכל דבר). זה בסדר גמור שלא הכל יקרה, אבל העיקר שמה שנגדיר כחשוב יקרה. אני באופן אישי אוהב את זה שהשיטה שמה דגש על הנושא הנ"ל – מה לא נכנס ולא בסקופ (לפחות בנקודת הזמן הנוכחית…).

חידוד ומיקוד – להתפקס באמת בדברים הקריטיים שבלעדיהם מה שנרצה לא יתקיים, או שלפחות נתקדם לעבר הכיוון אליו אנחנו שואפים. ההבדלה בין ה-Must לבין ה-Should וה-Could ממש עוזרים בחידוד הזה.

נקודת זמן – הרי איך אפשר בלי להתייחס רגע לזמן
ברמת העיקרון ההחלטות הנ"ל יכולות להשתנות לאורך זמן ובהסכמה של הגורמים המעורבים. מה שחשוב זה שאחת לכמה זמן, נעצור ונשאל את עצמנו את השאלות הללו, כי לפעמים האינרציה עושה את שלה וזה תמיד טוב לעצור רגע להתבונן…

קדימה, N-Zman, מקווה שזה היה בעל ערך עבורכם

מה אתם לוקחים מזה? איך אתם הייתם משתמשים בשיטה זו לטובתכם? אשמח שתכתבו לי בפרטי.